לקום בבוקר מוקדם, השמש עדיין בשליש הראשון של עלייתה לשמיים ולצאת למסלול שיש בו מעט אקסטרים , הרבה תוכן , חולות , נוסיף לזה דיונה גדולה שתאפשר לילדים להתפרק להתגלגל במורד ( וגם למבוגרים שרוצים כמובן ) ,
נא להכיר מסלול חולות ניצנים – הדיונה הגדולה באשדוד . " ים בחולות " , מסלול נסיעה 4X4 המשלב בתוכו חווית טבע , ריגושי נהיגה , עצירות אפשריות "הפסקת ילדים" לצורך שחרור קיטור .
המסלול קצר חוויה גדולה .
מספר מילים ובקשות לפני תחילת המסלול .
– כדאי ומומלץ להוריד אוויר מהגלגלים כדי לא לשקוע .( בסוף המסלול עם החיבור לכביש קיימת תחנת דלק בה ניתן למלא אוויר) .
– לקראת הנסיעה בחולות , החלטתם לעצור , עשו זאת בנקודה גבוהה לפני ירידה כדי שתהיה לכם אפשרות להתחיל נסיעה בקלות – בחולות קשה להתחיל נסיעה בעליה .
– כאשר בקבוצה מספר מכוניות ,יש לשמור על מרחק בין כלי הרכב למניעת עצירות לא מתוכננות .
– החשוב אנא בכל לשון של בקשה אל תרדו מהשבילים המסומנים הם נועדו לשרת אתכם ולשמור על הטבע .
אייך מגיעים : נסיעה דרומה בכביש מספר 4 מאשדוד גשר עד הלום לכיוון אשקלון אחרי כ – 5.5 – 6 ק"מ פניה ימינה מערבה בשילוט לכיוון חוף ניצנים ניצנים הישנה – ממשיכים עם השילוט עד לניצנים הישנה בית ספר שדה "שקמים " אל הארמון .
לפני שניכנס לאתר ניצנים הישנה קשה שלא להבחין ב"עיר קטנה" שעד לפני זמן לא רב לא הייתה כאן – "ניצן" הישוב שהורחב בחופזה למען המפונים מאזור גוש קטיף,
ניצנים טבועה בזיכרון הקולקטיבי שלנו בסיפור הפלישה המצרית במלחמת השחרור .
תחילתו של " הארמון " בראשית שנות ה – 20 של המאה ה – 20 כאשר אפנדי סורבג'י מקים את המבנה , ב – 1942 הקק"ל רוכשת את האדמות והמבנה מהאפנדי.
1943 מתיישבים במקום קבוצת ניצנים .
בנובמבר 1947 עם החלטת החלוקה באו"ם , פורצת מלחמת השחרור והקיבוץ נותר כאי בודד בלב המדינה הערבית העתידה לקום .
במאי 1948 עם פלישת מדינות ערב התקדם הצבא המצרי צפונה עד לגשר" עד הלום " תוך בידוד ניצנים מסביבתה , ב 7/6/1948 החלו לתקוף את ניצנים הקרב היה קשה עמדות קרסו וסופו היה עוד באותו היום כאשר אברהם שוורצשטיין
המפקד ראה שאין סיכוי לשרוד, לא נותרה תחמושת, נפגעים רבים , החליט לצאת ולדבר על תנאי הכניעה , כאשר יצא נפגע מאש המצרים , יצאה לעזרתו מירה בן ארי , האם היחידה שנותרה במקום ( כל היתר פונו יחד עם הילדים במבצע לילי בתאריך 16/5/1948 לבאר טוביה ) ותמכה בו בהליכתו לקראת הקצינים המצרים בהתקרבם קצין מצרי ירה שוב באברהם והרגו , מירה שלפה את אקדחה וירתה בקצין ומיד לאחר מיכן נורתה גם כן , כך נפלה ניצנים והנותרים נפלו בשבי .
היום הארמון לקראת סיום השיפוצים במסגרת המועצה לשימור אתרים וגורמים נוספים שחברו יחד לשפץ את המקום .
בחצר פסל " יד האישה הלוחמת " של הפסלת שוש חפץ , שחזור עמדת הגנה מתקופת מלחמת השחרור , יד למירה בן ארי .
הארמון משמש כאכסניה לבית ספר שדה " שקמים " של החברה להגנת הטבע .
ניתן וכדאי להסתייע בעזרתם הו בעצה והן בחומר כתוב .
נחזור מהארמון בדרך העפר שבה באנו כ -200 מ' ( נ.צ 114755/ 1127304 )
שלט כנפיים המפנה אותנו לחניון האקליפטוסים – סימון שבילים כחול .
400 מטר נסיעה לכיוון מערב חורשת האקליפטוסים מולנו מדרום לנו משמאל שדה מעובד ( חיטה בסיור ההכנה ) .
מגיעים לצומת Y כחול ירוק בסימון השבילים בתוך החורשה .
במקום מבנה עץ נקי ויפה " שרותים ירוקים " ( אין צורך להדיח את המים , בעזרת נסורת עץ החומר האורגני עובר תהליך פירוק שמקטין את נפחו ב -95% והופך לקומפוסט המתאים לדישון ) – אם צריך כדאי להשתמש מכאן והלאה רק שירותי טבע אמיתי .
חורשת האקליפטוסים נטעה במקום לצורך ייצוב החולות ומניעת " פלישתם " לישוב והשטחים המעובדים . במקום גם שולחנות עץ של הקק"ל .
נמשיך עם סימון השבילים הכחול ( ימינה – צפונה ) בין העצים למסלול " ים בחולות " .
600 מטר נוספים השביל הכחול מבצע " שבירה " שמאלה אנחנו ממשיכים ימינה לכיוון צפון מזרח ועוברים לסימון השבילים השחור .
משני צידי הדרך שיחי רותם ענקיים במרץ יש להם פריחה לבנה והם נראים כמו הררי שלג קטנים על רקע הירוק אדום צהוב של הצמחייה החד שנתית והחום של החולות אנחנו בקטע " סללום רותם " שימו לב נסיעה בזהירות .
מכאן ועד סוף המסלול אנו נמשיך עם סימון השבילים השחור בכיוון כללי
צפון , צפון מזרח .
נסיעה בחולות ( עמוקים למדי ) בין עצי שקמים לשיחי רותם ולענה חד זרעית , לאחר 2.8 ק"מ מגיעים לשלולית רוברטס , שלולית רוברטס נוצרת בעונת החורף כאשר החולות הנודדים מונעים את ניקוז הקרקעות הכבדות שממזרח וכך נוצרת שלולית שאורכה כ – 500 מ' בקיץ השלולית ייבשה ועופות המים נעלמו .
900 מטר נוספים מבאים אותנו לחורשה המנדטורית , גם חורשה זו נטעה בכדי למנוע מהחולות לכסות אזורים מיושבים , במקרה זה למנוע מהחולות לכסות את מסילת הרכבת מעזה ללוד .
בחורשה באר מים שעומקה כ – 2-3 מ' ( עומק מי התהום בעבר באזור זה ) הבאר דופנה באבני כורכר . עם ירידת מפלס מי התהום ייבשה הבאר .
אחרי החורשה הנסיעה בחול עמוק יחסית בין עצים ושיחים רצוי לשמור על מהירות סבירה שתאפשר התקדמות בחולות ובעיקר תאפשר שליטה ברכב .
נעבור בין עצי האורן , קבוצת עצי שיטה מלבינה , עץ טרופי שמוצאו ממזרח אפריקה כך נקרא בגלל הגוון הלבן של הגזע , יש שחושבים שזו השיטה ששימשה לבניית המישכן " ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים "
ספר שמות פרק כ"ו פסוק 15 .
משמאלנו נעבור את בוסתן החול בשקע בין הדיונות במקום שבו שכבת החול לא עמוקה והקרקע החרסיתית גבוהה , כמות הלחות בקרקע גבוהה נוצרים תנאים המתאימים לגידולים חקלאיים .
למי שטייל בעבר בחוף רפיח , רצועת עזה זוכר את משטחי החקלאות שנקראה מוואסי , משטחים גדולים ויפים כאן אנו רואים את אותה חקלאות בקטן .
בבוסתן נותרו שיחי גפן , תאנה , זית , תמר , גויאבה ורימון.
נרד ירידה קלה אחרי 1.8 ק"מ ונפגוש סימון השבילים הירוק מימין ברגע זה פגשנו את המסלול הרגלי לדיונה הגדולה ,
700 מטר נוספים יביאו אותנו לחניון השקמים , חניון עם עצי שיקמה אדירים , שולחנות עץ , ומתקן קטן למשחקי ילדים .
השקמה בספרות נקראת פיקוס השקמה ( התאנה נקראת פיקוס התאנה , מכך אנו למדים ששניהם מאותה משפחתה משפחת התותיים ) .
פרי השקמה נקרא פגה , עסיסי וניתן לאכילה , שיטת הטיפול בפגה נקראת בליסה , והיא גורמת לפרי להקדים ולהבשיל .
כך הציג את עצמו עמוס הנביא " לא נביא ולא בן נביא אנוכי בוקר אנוכי ובולס שקמים " עמוס פרק ז ' פסוק 14 .
ומה משמעות התפקיד ? תפקידו היה לפצוע את הפגות בסכין ( בליסה ) הפגות המבולסות היו מבשילות תוך 3 -4 ימים , עמוס לא היה בולס את כל העץ באותו מועד אלה עולה כל יום על ענף ( בד ) או שניים אחרים , וכך היה מקבל הבשלה מדורגת של הפירות ( אין צורך במקרר שישמור את הפרי הבשל ).
קוראים מוזמנים ליצור קשר להתייעצות ללא תשלום.
שיהיה לכם טיול נעים
ירון אי"ש טיולים .